zurückEinzelansichtvor

Psalm - Kapitel 44

Hat Gott sein Volk verstoßen?

¹ Eine Unterweisung der Kinder Korah, vorzusingen. ² Gott, wir haben's mit unsern Ohren gehört, unsre Väter haben's uns erzählt, was du getan hast zu ihren Zeiten vor alters. _{(5. Mose 6.20)}
³ Du hast mit deiner Hand die Heiden vertrieben, aber sie hast du eingesetzt; du hast die Völker verderbt, aber sie hast du ausgebreitet. ⁴ Denn sie haben das Land nicht eingenommen durch ihr Schwert, und ihr Arm half ihnen nicht, sondern deine Rechte, dein Arm und das Licht deines Angesichts; denn du hattest Wohlgefallen an ihnen. ⁵ Du, Gott, bist mein König, der du Jakob Hilfe verheißest. _{(Psalm 74.12)}
⁶ Durch dich wollen wir unsre Feinde zerstoßen; in deinem Namen wollen wir untertreten, die sich wider uns setzen. ⁷ Denn ich verlasse mich nicht auf meinen Bogen, und mein Schwert kann mir nicht helfen; _{(Psalm 20.8)} ⁸ sondern du hilfst uns von unsern Feinden und machst zu Schanden, die uns hassen. ⁹ Wir wollen täglich rühmen von Gott und deinem Namen danken ewiglich. (Sela.) ¹⁰ Warum verstößest du uns denn nun und lässest uns zu Schanden werden und ziehst nicht aus unter unserm Heer?
¹¹ Du lässest uns fliehen vor unserm Feind, daß uns berauben, die uns hassen. ¹² Du lässest uns auffressen wie Schafe und zerstreuest uns unter die Heiden. ¹³ Du verkaufst dein Volk umsonst und nimmst nichts dafür. ¹⁴ Du machst uns zur Schmach unsern Nachbarn, zum Spott und Hohn denen, die um uns her sind. _{(1. Könige 9.7) (Psalm 79.4)} ¹⁵ Du machst uns zum Beispiel unter den Heiden und daß die Völker das Haupt über uns schütteln. ¹⁶ Täglich ist meine Schmach vor mir, und mein Antlitz ist voller Scham, ¹⁷ daß ich die Schänder und Lästerer hören und die Feinde und Rachgierigen sehen muß. ¹⁸ Dies alles ist über uns gekommen; und wir haben doch dein nicht vergessen noch untreu in deinem Bund gehandelt.
¹⁹ Unser Herz ist nicht abgefallen noch unser Gang gewichen von deinem Weg, ²⁰ daß du uns so zerschlägst am Ort der Schakale und bedeckst uns mit Finsternis. ²¹ Wenn wir des Namens unsers Gottes vergessen hätten und unsre Hände aufgehoben zum fremden Gott, ²² würde das Gott nicht finden? Er kennt ja unsers Herzens Grund. _{(Psalm 7.10)} ²³ Denn wir werden ja um deinetwillen täglich erwürgt und sind geachtet wie Schlachtschafe. _{(Römer 8.36)} ²⁴ Erwecke dich, HERR! Warum schläfst Du? Wache auf und verstoße uns nicht so gar! _{(Psalm 35.23)}
²⁵ Warum verbirgst du dein Antlitz, vergissest unsers Elends und unsrer Drangsal? _{(Psalm 10.1)} ²⁶ Denn unsre Seele ist gebeugt zur Erde; unser Leib klebt am Erdboden. ²⁷ Mache dich auf, hilf uns und erlöse uns um deiner Güte willen!

zurückEinzelansichtvor

Hiob - Kapitel 38

¹ וַיַּעַן־יְהוָה אֶת־אִיּוֹב מִנ *הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר ׃ _{(Hiob 31.35)} ² מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי־דָעַת ׃ _{(Hiob 34.35)} ³ אֱזָר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי ׃ _{(Hiob 40.7)} ⁴ אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ בִינָה ׃ ⁵ מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו ׃ _{(Sprüche 30.4)} ⁶ עַל־מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי־יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ ׃ ⁷ בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים ׃ ⁸ וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא ׃ ⁹ בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ ׃ ¹⁰ וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם ׃ _{(Sprüche 8.29)} ¹¹ וָאֹמַר עַד־פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא־יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ ׃ _{(Psalm 104.8-9)} ¹² הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּהַ שַּׁחַר מְקֹמוֹ ׃ ¹³ לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה ׃ ¹⁴ תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ ׃ ¹⁵ וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר ׃ ¹⁶ הֲבָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ ׃ ¹⁷ הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי־מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה ׃ ¹⁸ הִתְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָרֶץ הַגֵּד אִם־יָדַעְתָּ כֻלָּהּ ׃ ¹⁹ אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן־אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי־זֶה מְקֹמוֹ ׃ ²⁰ כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּלוֹ וְכִי־תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ ׃ ²¹ יָדַעְתָּ כִּי־אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים ׃ ²² הֲבָאתָ אֶל־אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה ׃ ²³ אֲשֶׁר־חָשַׂכְתִּי לְעֶת־צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה ׃ _{(Josua 10.11)} ²⁴ אֵי־זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי־אָרֶץ ׃ ²⁵ מִי־פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת ׃ _{(Hiob 28.26)} ²⁶ לְהַמְטִיר עַל־אֶרֶץ לֹא־אִישׁ מִדְבָּר לֹא־אָדָם בּוֹ ׃ ²⁷ לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא ׃ ²⁸ הֲיֵשׁ־לַמָּטָר אָב אוֹ מִי־הוֹלִיד אֶגְלֵי־טָל ׃ ²⁹ מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ ׃ _{(Psalm 147.16)} ³⁰ כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ ׃ ³¹ הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ־מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ ׃ _{(Hiob 9.9)} ³² הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל־בָּנֶיהָ תַנְחֵם ׃ ³³ הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם־תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ ׃ ³⁴ הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּךָּ ׃ ³⁵ הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ ׃ ³⁶ מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה ׃ ³⁷ מִי־יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב ׃ _{(1 Mose 7.11)} ³⁸ בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ ׃ ³⁹ הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא ׃ ⁴⁰ כִּי־יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב ׃ _{(Hiob 37.8)} ⁴¹ מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי־יְלָדוֹ אֶל־אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי־אֹכֶל ׃ _{(Psalm 147.9)}