zurückEinzelansichtvor

Hesekiel - Kapitel 36

¹ וְאַתָּה בֶן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה ׃ _{(Hesekiel 6.2)} ² כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ ׃ _{(Hesekiel 25.3)} ³ לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וַתֵּעֲלוּ עַל־שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת־עָם ׃ ⁴ לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־אֲדֹנָי יְהוִה כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת וְלֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב ׃ ס ⁵ לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל־שְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וְעַל־אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ־אֶת־אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל־לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז ׃ _{(Hesekiel 35.15)} ⁶ לָכֵן הִנָּבֵא עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם ׃ ⁷ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי אִם־לֹא הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ ׃ ⁸ וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא ׃ ⁹ כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם ׃ ¹⁰ וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה ׃ ¹¹ וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה ׃ _{(Hesekiel 36.3) (Hesekiel 36.38)} ¹² וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת־עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא־תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם ׃ ס ¹³ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן אֹמְרִים לָכֶם אֹכֶלֶת אָדָם אָתְּי וּמְשַׁכֶּלֶת גּוֹיִַךְ הָיִית ׃ ¹⁴ לָכֵן אָדָם לֹא־תֹאכְלִי עוֹד וְגֹוַיִךְ לֹא תְכַשְּׁלִי־עוֹד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה ׃ ¹⁵ וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עוֹד וְגוֹיֵךְ לֹא־תַכְשִׁלִי עוֹד נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה ׃ ס ¹⁶ וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר ׃ ¹⁷ בֶּן־אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל־אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי ׃ _{(3 Mose 18.25) (3 Mose 18.28)} ¹⁸ וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל־הַדָּם אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ עַל־הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ ׃ ¹⁹ וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים ׃ ²⁰ וַיָּבוֹא אֶל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־יְהוָה אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ ׃ _{(Jesaja 52.5)} ²¹ וָאֶחְמֹל עַל־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁמָּה ׃ ס _{(Hesekiel 20.9)} ²² לָכֵן אֱמֹר לְבֵית־יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאתֶם שָׁם ׃ _{(Psalm 115.1) (Jeremia 14.7)} ²³ וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם ׃ _{(Hesekiel 37.28)} ²⁴ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן־הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם ׃ ²⁵ וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם ׃ _{(Sacharja 13.1)} ²⁶ וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר ׃ _{(Hesekiel 11.19)} ²⁷ וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם ׃ _{(Jesaja 44.3) (Hesekiel 37.24) (Hesekiel 39.29)} ²⁸ וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים ׃ _{(Hesekiel 11.20)} ²⁹ וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא־אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב ׃ ³⁰ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם ׃ _{(Joel 2.17) (Joel 2.19)} ³¹ וּזְכַרְתֶּם אֶת־דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם ׃ _{(Hesekiel 16.61) (Hesekiel 16.63)} ³² לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי־עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל ׃ ס _{(Hesekiel 36.22)} ³³ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת־הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת ׃ ³⁴ וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל־עוֹבֵר ׃ ³⁵ וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן־עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ ׃ ³⁶ וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי ׃ ס _{(Hesekiel 17.24)} ³⁷ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית־יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם ׃ _{(Micha 2.12)} ³⁸ כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלַםִ בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה ׃ ס

zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 3

¹ Ich bin der Mann, der gelitten hat / durch die Rute seines Zorns. ² Mich trieb er weg und ließ mich gehen / im Dunkeln, ohne Licht. ³ Nur mich trifft seine Hand, / immer wieder, jeden Tag. ⁴ Er ließ meine Haut verfallen - und mein Fleisch; / und er zerbrach mir meine Knochen. ⁵ Mit Bitterkeit und Qual / umbaute und umschloss er mich. ⁶ In Finsternis ließ er mich wohnen / wie die Toten aus uralter Zeit. _{(Psalm 143.3)} ⁷ Er hat mich ummauert, ich komme nicht weg, / er hat mich in schwere Ketten gelegt. _{(Hiob 19.8)} ⁸ Auch wenn ich schrie und flehte, / er verschloss sich vor meinem Gebet. _{(Psalm 22.3) (Psalm 69.4)} ⁹ Mit Quadersteinen versperrt er meinen Weg. / Ich komme nicht mehr weiter. ¹⁰ Wie ein Bär hat er mir aufgelauert, / wie ein Löwe im Versteck. _{(Hiob 10.16)} ¹¹ Er hat mich vom Weg heruntergezerrt, / mich zerrissen und zerfleischt. ¹² Er spannte den Bogen und stellte mich hin, / benutzte mich als Ziel für den Pfeil. ¹³ Die Geschosse seines Köchers / ließ er meine Nieren treffen. ¹⁴ Die Leute meines Volkes lachten mich aus, / ihre Spottlieder hörte ich jeden Tag. _{(Hiob 30.9)} ¹⁵ Er machte mich mit Bitternissen satt / und ließ mich bitteren Wermut trinken. ¹⁶ Er ließ meine Zähne auf Kiesel beißen / und trat mich in den Staub. ¹⁷ Du hast mich aus dem Frieden verstoßen. / Ich habe vergessen, was Glück bedeutet. ¹⁸ Ich sagte: "Meine Zukunft ist verloren, / auch meine Hoffnung auf Jahwe." ¹⁹ Denke ich an mein rastloses Elend, / ist das wie Wermut und Gift. ²⁰ Doch immer wieder muss ich es tun / und bin schwermütig geworden. ²¹ Doch das will ich mir zu Herzen nehmen, / darauf darf ich hoffen: ²² Die Güte Jahwes ist nicht zu Ende, / sein Erbarmen hört nicht auf. _{(Nehemia 9.31)} ²³ An jedem Morgen ist es neu. / Deine Treue ist groß! ²⁴ Ich sage: "Alles, was ich habe, ist Jahwe!" / Darum hoffe ich nur auf ihn. _{(Psalm 16.5) (Psalm 73.26)} ²⁵ Gut ist Jahwe zu denen, die auf ihn hoffen, / und zu dem, der seine Nähe sucht. ²⁶ Gut ist es, schweigend / auf die Hilfe Jahwes zu hoffen. ²⁷ Gut ist es für jeden, / schon in der Jugend ein Joch zu tragen. ²⁸ Er sitze einsam und still, / wenn man es ihm auferlegt. ²⁹ Er presse den Mund auf den Boden, / vielleicht gibt es noch Hoffnung. ³⁰ Er halte dem die Wange hin, der ihn schlägt, / und ertrage alle Demütigung. ³¹ Denn nicht für immer / verwirft uns der Herr. ³² Denn wenn er betrübt, / erbarmt er sich wieder / nach seiner großen Güte. _{(Jesaja 54.8)} ³³ Denn nicht aus Herzensfreude / fügt er Menschen Schmerz und Kummer zu. ³⁴ Dass man mit Füßen tritt / die Gefangenen im Land, ³⁵ dass man das Recht des Menschen / vor den Augen des Höchsten beugt, ³⁶ dass man irreführt im Prozess, / sollte der Herr das nicht sehen? ³⁷ Wer sonst spricht ein Wort, dass es geschieht? / War das nicht ein Befehl des Herrn? _{(Jesaja 45.7) (Amos 3.6)} ³⁸ Kommt nicht aus dem Mund des Höchsten / das böse und das gute Geschick? ³⁹ Was beklagt sich der, der noch am Leben ist? / Seine Sünde sollte er beklagen! ⁴⁰ Wir wollen unseren Wandel erforschen! / Und kehren wir um zu Jahwe! ⁴¹ Lasst uns Herz und Hände / zu Gott im Himmel erheben! ⁴² Wir haben gesündigt und dir getrotzt, / und du, du hast nicht vergeben. _{(Psalm 106.6) (Daniel 9.5)} ⁴³ In Zorn gehüllt hast du uns verfolgt, / ohne Mitleid uns getötet. ⁴⁴ Du hast dich mit einer Wolke umhüllt, / kein Gebet kam mehr hindurch. ⁴⁵ Du hast uns zu Abfall gemacht / und zum Ekel für die Völker. ⁴⁶ Unsere Feinde reißen / das Maul gegen uns auf. ⁴⁷ Uns wurden Grauen und Grube zuteil, / Zusammenbruch und Untergang. ⁴⁸ Meine Tränen strömen wie Bäche, / weil mein Volk zugrunde ging. _{(Jeremia 8.23)} ⁴⁹ Meine Augen zerfließen in Tränen, / kommen nicht zur Ruhe, ⁵⁰ bis Jahwe vom Himmel / herunterschaut und es sieht. ⁵¹ Was ich sehen muss, tut meiner Seele weh, / das, was den Töchtern meiner Stadt geschieht. _{(Klagelieder 2.11)} ⁵² Die grundlos meine Feinde sind, / jagten mich wie einen Vogel. ⁵³ In der Grube wollten sie mich töten / und warfen Steine auf mich. ⁵⁴ Das Wasser ging mir über den Kopf. / Ich sagte: "Jetzt bin ich verloren!" ⁵⁵ Da rief ich deinen Namen, Jahwe, / aus der Grube schrie ich zu dir. _{(Psalm 130.1)} ⁵⁶ Du hörtest meinen Ruf: "Verschließ nicht dein Ohr / meinem Seufzen, meinem Hilferuf!" ⁵⁷ Als ich rief, kamst du in meine Nähe / und sagtest: "Fürchte dich nicht!" ⁵⁸ Du hast meinen Prozess geführt, Herr, / du hast mein Leben erlöst. ⁵⁹ Du sahst meine Entrechtung, Jahwe. / Verhilf mir doch zu meinem Recht! ⁶⁰ Du hast ihre Rachgier gesehen, / alle ihre Pläne gegen mich. ⁶¹ Du hast ihr Schmähen gehört, Jahwe, / alle ihre Pläne gegen mich, ⁶² ihr Gerede gegen mich / und Tag für Tag all ihren Spott. ⁶³ Schau doch ihr Tun und Lassen an! / Ich bin ein Spottlied für sie. _{(Klagelieder 3.14)} ⁶⁴ Vergelte ihnen Jahwe, / was sie mir angetan haben! _{(Psalm 137.8) (Klagelieder 1.21)} ⁶⁵ Verblende sie, verwirre ihren Sinn! / Dein Fluch soll über sie kommen! ⁶⁶ Verfolge sie in deinem Zorn und rotte sie aus / unter dem Himmel Jahwes.