zurückEinzelansichtvor

Hesekiel - Kapitel 26

¹ וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר ׃ ² בֶּן־אָדָם יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה ׃ _{(Hesekiel 25.3)} ³ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו ׃ _{(Jesaja 23.1)} ⁴ וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע ׃ ⁵ מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם ׃ ⁶ וּבְנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה ׃ פ ⁷ כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי מֵבִיא אֶל־צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִצָּפוֹן מֶלֶךְ מְלָכִים בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם־רָב ׃ _{(Daniel 2.37)} ⁸ בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה ׃ _{(Hesekiel 26.6)} ⁹ וּמְחִי קָבָלּוֹ יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו ׃ ¹⁰ מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ כִּמְבוֹאֵי עִיר מְבֻקָּעָה ׃ ¹¹ בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס אֶת־כָּל־חוּצוֹתָיִךְ עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ לָאָרֶץ תֵּרֵד ׃ ¹² וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ ׃ ¹³ וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד ׃ _{(Jesaja 14.11)} ¹⁴ וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה ׃ ס ¹⁵ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לְצוֹר הֲלֹא מִקּוֹל מַפַּלְתֵּךְ בֶּאֱנֹק חָלָל בֵּהָרֵג הֶרֶג בְּתוֹכֵךְ יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים ׃ ¹⁶ וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כֹּל נְשִׂיאֵי הַיָּם וְהֵסִירוּ אֶת־מְעִילֵיהֶם וְאֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ עַל־הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ וְחָרְדוּ לִרְגָעִים וְשָׁמְמוּ עָלָיִךְ ׃ ¹⁷ וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה וְאָמְרוּ לָךְ אֵיךְ אָבַדְתְּ נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים הָעִיר הַהֻלָּלָה אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּיתָם לְכָל־יוֹשְׁבֶיהָ ׃ ¹⁸ עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן יוֹם מַפַּלְתֵּךְ וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ ׃ ס ¹⁹ כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּתִתִּי אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא־נוֹשָׁבוּ בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת־תְּהוֹם וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים ׃ ²⁰ וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר אֶל־עַם עוֹלָם וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת כָּחֳרָבוֹת מֵעוֹלָם אֶת־יוֹרְדֵי בוֹר לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים ׃ ²¹ בַּלָּהוֹת אֶתְּנֵךְ וְאֵינֵךְ וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא־תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה ׃ ס

zurückEinzelansichtvor

Klagelieder - Kapitel 5

¹ Jahwe, denk daran, was uns geschah! / Schau her und sieh unsere Schmach! ² Unser Erbbesitz fiel Fremden zu, / Ausländer wohnen in unseren Häusern. ³ Wir wurden Waisen, ohne Vater; / und unsere Mütter sind Witwen. ⁴ Unser Trinkwasser kostet Geld, / und unser Holz müssen wir bezahlen. ⁵ Wir haben die Verfolger im Nacken, / wir sind erschöpft, man lässt uns keine Ruhe. ⁶ Ägypten reichten wir die Hand, / Assyrien, um uns satt zu essen. ⁷ Unsere Väter haben gesündigt und sind nicht mehr; / wir aber tragen ihre Schuld. _{(2. Mose 20.5) (Jeremia 31.29) (Hesekiel 18.2)} ⁸ Sklaven herrschen über uns, / und niemand befreit uns aus ihrer Gewalt. ⁹ Unter Lebensgefahr holen wir uns Brot, / bedroht vom Schwert in der Wüste. ¹⁰ Unsere Haut erglüht wie vom Ofen / von den Fieberqualen des Hungers. ¹¹ Frauen haben sie in Zion vergewaltigt, / und Mädchen in den Städten Judas. ¹² Obere haben sie aufgehängt / und Älteste entehrt. ¹³ Junge Männer müssen die Handmühle drehen, / Knaben brechen unter der Holzlast zusammen. ¹⁴ Die Ältesten beraten nicht mehr im Tor, / die Jungen lassen das Saitenspiel. ¹⁵ Die Fröhlichkeit unseres Herzens ging dahin, / unser Reigentanz hat sich in Trauer verwandelt. ¹⁶ Unsere Krone haben wir verloren. / Weh uns wegen unserer Sünde! _{(Jeremia 13.18)} ¹⁷ Darum ist unser Herz krank, / darum sind unsere Augen trüb: ¹⁸ weil Zions Berg verödet ist, / nur Füchse streifen noch herum. ¹⁹ Du, Jahwe, bleibst in Ewigkeit, / dein Thron hat für immer Bestand! ²⁰ Warum willst du uns für immer vergessen, / uns verlassen lebenslang? _{(Psalm 13.2)} ²¹ Führ uns zu dir zurück, Jahwe, so kehren wir um! / Gib uns neues Leben wie früher! ²² Oder hast du uns ganz verworfen, / bist allzu zornig über uns?